למה אנו מכניסים את החיממים שלנו ל”מבחני עינויים”?
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם סיוט עבור מכשירי אלקטרוניקה. יש שם אדים רבים, שינויים קיצוניים בטמפרטורה, ולחות גבוהה. זה סביבה אכזרית. אם האטימה לא מושלמת, או אם יש סדק זעיר בצינור הקוורץ, המכשיר עלול להתקלקל. וזה בדרך כלל קורה דווקא כשהלקוח נמצא במקלחת ולא מצפה לכך. אנחנו לא רוצים לנחש כמה זמן החיממים שלנו יחזיקו. אנחנו מעדיפים לבדוק אותם קודם במעבדה. המאבק נגד הלחות הפנסים בעלי אור אינפרא-אדום נהיים חמים מאוד. כשהחום הזה פוגע בחדר לח ומלא אדים, נוצר מצב של שוק תרמי תמידי. כדי להתמודד עם זה, אנו משתמשים במבחני עמידות לחום. בעצם, אנו מכניסים את החיממים לתא שמחקה את תנאי השימוש בחדר האמבטיה, אך אנו עושים זאת בתוך מספר ימים בלבד. אנו מעלים את הלחות ומשנים את הטמפרטורות כדי להפעיל לחץ על כל חלק במכשיר. אם האטימה אינה מושלמת, הלחות חודרת פנימה. זה גורם לקורוזיה של החלקים ולהרס של החוטים. אנו רוצים לראות זאת כאן, ולא בבית של הלקוח. חיפוש אחר נקודת הכשל ברוב המקרים, הכשל קורה בדיוק במקום שבו החוטים נכנסים לגוף החיממים. זו הנקודה החלשה ביותר. אם האדים חודרים דרך הפער הזה, האיטום נהרס. לכן אנו מעמיסים על החלקים האלה עד שהם באמת נשברים. אנו בודקים את זרמי החדירה ווודאים שהמכשיר נשאר אטום למים גם תחת לחץ קיצוני. עדיף למצוא חור במחסן שלנו, מאשר להתמודד עם החזרות מבתים של לקוחות. עלות החום המיידי כולם אוהבים את החום המיידי, אך פנסים בעלי הספק גבוה יוצרים הרבה חום פנימי. הבעיה היא שהחום הזה יוצר הבדל לחץ שיכול למשוך אוויר לח פנימה דרך הפערים הקטנים ביותר. זה כמו שאיבה לכיוון האדים. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים באטימות גבוהה יותר. האם זה מאט את תהליך הייצור? כן. האם זה דורש דיוק גבוה יותר מהצוות שלנו? בהחלט. אבל אנו מוכנים לקחת את הזמן הנוסף, אם זה אומר שלא נצטרך להתמודד עם החזרות מהלקוחות.