למה מחמם המראות שלכם נהרס שוב ושוב (ואיך לתקן זאת באמת)
בואו נהיה כנים: מראות בחדרי אמבטיה הם סיוט עבור רכיבים אלקטרוניים. יש שם אדים רבים, מים שטופלים מהתקרה, וגם עליות חום פתאומיות. זו שילוב מסוכן מאוד. רוב האנשים חושבים שהרכיב החימומי עצמו הוא זה שנהרס. אבל לדעתי, זה לא קורה לעתים קרובות. הבעיה האמיתית נמצאת במקום בו החוטים מחוברים למארז הקוורץ או הסירמיק. זו הנקודה החלשה.
ההרס ההדרגתי של האטם הזול
החום גורם לחומרים להתרחב. כשהמחמם פועל, החומרים מתרחבים; כשהוא נעשה קר, הם מתכווצים. אם אתם משתמשים באטם זול, השינויים האלו יוצרים סדקים זעירים שאי אפשר לראות. כשזה קורה, האדים מוצאים דרך להיכנס פנימה. הם חודרים דרך הסדקים האלו, ויוצרים מסלול לחשמל לעבור למקומות שבהם הוא לא אמור להיות. אני רואה את זה כל הזמן אצל מחממים זולים. הם משתמשים בסיליקון פשוט או בחומרי הדבקה לא איכותיים, שלא יכולים לעמוד בחום של 100 מעלות צלזיוס שוב ושוב. הבידוד נהרס, החוטים נרקבים, ו–בום – המפסק שלכם נקטע.
כיצד לעשות את זה נכון
כדי למנוע את הבעיות האלו, עלינו להפסיק לחשוב על “אטימת חורים” ולהתחיל לחשוב על חיבור מכני איכותי. אנו משתמשים בחומרים ברמה תעשייתית – סיליקון מחומם בטמפרטורות גבוהות או חומרי אפוקסי מיוחדים. הקוסם הוא לבחור חומר שמתרחב ומתכווץ באותו שיעור כמו המחמם. כך החומרים נעים יחד, ולא נפרדים זה מזה. אם האטם אינו אטום, החום גורם לבידוד של החוטים להיהרס, והם נהיים שבירים כמו צבע ישן. כשיש חוטים חשופים בחדר אמבטיה לח, זה רק עניין של זמן עד שהם יישברו.
אזהרה לגבי זרימת האוויר
יש עוד בעיה אחת: אטם אטום מאוד טוב לבטיחות, אבל הוא יכול לפעול כמו מקור חום. הוא גורם לחום להישאר בנקודת החיבור. אם תשימו מחמם אטום לחלוטין במקום צפוף ללא שום מקום לאוויר, אתם רק מחליפים בעיה אחת באחרת. ייתכן שהחוטים החיצוניים יימסו, כי אין לחום לאן להתפזר. תנו למחמם קצת אוויר. זו הדרך היחידה לוודא שהמערכת תחזיק מעמד.